ממשל מדיה חברתית

בפוסט הקודם, ציינתי כי אחת ההרצאות המרתקות ששמענו בכנס מנהיגי ארגון מבקרי ואבטחת מערכות מידע העולמית, היה על ממשל מדיה חברתית. ההרצאה הועברה ע”י נציג הסניף הדרום אפריקני, מר טישאונה זורורו (Tichaona Zororo) או בקיצור טיש.
טיש הוא בעל מספר רב של הסמכות בתחום הביקורת, הטכנולוגיה וניהול סיכונים. בנוסף להיותו חבר הנהלה ב- ISACA  הוא גם חבר הנהלה בלשכת המבקרים הפנימיים בדרום אפריקה – IIA.

המצגת החלה בנתונים בסיסיים של הגדרת מדיה חברתית, נתונים לגבי השחקנים הראשיים במדיה כגון פייסבוק כמובן, לינקדאין, טוויטר ויו טיוב… כמות לקוחות, כמות פרסומים, הכנסות ומפרסמים גדולים, בקצרה: מדובר על מספרים דמיוניים שקשה לבטא במילים לא מבחינת כמות, עומס פרטים ובעיקר ברווחים.

ואז החלו השאלות המעניינות – שאלות לגבי התייחסות ארגונים לנושא המדיה החברתית. למשל, כמה ארגונים אתם מכירים שיש להם נהלים ברורים לגבי מדיניות השימוש במדיה החברתית? לכמה ארגונים יש בנהלים הפרדה בין פרסום רשמי של הארגון לבין פרסומים אישיים של בעלי תפקיד בארגון? האם לאותם ארגונים בודדים שיש מדיניות ונהלים לגבי מדיה חברתית, האם העובדים בכלל מודעים למדיניות שכזו? ובמקרים הנדירים שקיימת מודעות, האם הנהלים כוללים הנחיות שקופות וברורות לעובדים לגבי השימוש במידע ארגוני במדיה האישית שלהם?
האמינו לי, זה רק מסתבך…

ועכשיו, ברשותכם, אשאל אתכם הקוראים, האם יש בארגונכם הנחייה כתובה לנושא? סטטיסטית התשובה היא לא. ועדיין על מנת לשחק את המשחק, בואו נגיד שכן. האם המדיניות, הנהלים ו/או ההנחיה מופצים לכלל העובדים? האם יש דרך לאכוף אותם? האם מתקיימות תוכניות מודעות בנושא?

למה בעצם, קיימת חשיבות למדיניות השימוש במדיה חברתית? כיצד זה משפיע על הארגון?

על מנת לענות לשאלה הנ”ל, להלן מספר דוגמאות בנושא:

חברת נטפליקס, היא חברה נסחרת המשווקת מדיה טלוויזיונית על רשת האינטרנט בתשלום. ביולי האחרון, המנכ”ל שלה, ריד הסטינגס פרסם בעמוד הפייסבוק שלו, כי לראשונה, במהלך חודש אחד (יוני 2012, א.ה) נרכשו למעלה ממליון שעות צפיה מהחברה. מניות החברה קפצו עשרות אחוזים למחרת והרשות לניירות ערך האמריקאית (SEC) הגיבה בפנייה לבית המשפט באשמת הצהרה שאינה חוקית – Inappropriate disclosure… האם פרסום אישי בפייסבוק יכול להיות כה משמעותי עבור משקיעים? האם מדובר בצינור פרסום רשמי? לגיטימי? שאלה מצויינת..
דוגמא נוספת: לחברת קוקה קולה יש  63,000,000 (שישים ושלושה מיליון !!!) עוקבים בפייסבוק. המספר צומח בכל יום ויום. האם פרסום מוטעה או מטעה באתר יכול להשפיע על הצרכנים? האם ניתן לפרסם כל מה שרוצים בעמוד שלהם?
הדוגמא האחרונה שאציג היא ההזויה ביותר. מי לא זוכר שבשנת 2010 מיכלית של חברת הנפט BP דלפה ושמן הציף את מימי מפרץ מקסיקו. אירוע שהפך להיות התאונה הימית אקולוגית הגדולה בכל הזמנים. באותה עת, לחברת BP היו כ- 15,000 עוקבים בטוויטר. בעת האירוע, צץ חשבון חדש של החברה שמפה לאוזן רשם 175,000 עוקבים.
ההבדל היחידי היה שהיה מדובר בחשבון בעל שם החברה אך מאחוריו עמדה קבוצת פרסום שפרסמה פרודיה על מנהלי החברה ושמה את האירוע ותגובת החברה ללעג.

אז מה אתם אומרים, יש משמעות למדיניות מדיה חברתית?

נכון, מדובר במגה אירועים שבמדינתנו הקטנה, לא סביר שיקרו. בעצם, למה לא?

האם ציוץ אישי של סמי פרץ, עורך דה מרקר, יכול להיות משמעותי? האם הציוץ של אשת שי אגסי יום לפני פיטוריו מבטר פלייס יש משמעות? ויש עוד לא מעט מקרים בהם ניתן להשפיע במדיה החברתית, ברצון או באילוץ כאשר מדובר במישהו המפרסם עליכם.

בשורה התחתונה:

פיתוח מסמך מדיניות ארגוני המגדיר את השימוש במדיה החברתית באופן ברור, לרבות תחומי אחריות, בעלי הסמכות, מסלול האישורים שיש לקבל על מנת לפרסם, מה מותר ומה אסור בחשבונות אישיים של עובדים ותוכנית הפצה ומודעות לעובדים, הופכים להיות הרבה יותר נדרש מרצוי. וזאת עוד לפני הסיכונים של אבטחת המידע הארגוני שעלול להתפרסם במדיה החברתית מבלי שבכלל נדע על כך.. למי שעוקב אחר הפוסטים, יודע שבעידן סיכוני סייבר, זליגת המידע לא פחות חשובה מהגנה היקפית. במיוחד כשהמידע מופץ ללא כוונות זדון אך משמש תוקפים פוטנציאליים.

אז למה אתם מחכים? קדימה לעבודה.. בואו ניצור תוכנית לארגונכם.

מי אמר ממשל מדיה חברתית ולא קיבל ??

פורסם בקטגוריה אבטחת מידע, דרישות חוק ורגולציה, כללי, ממשל, ניהול סיכונים

2 תגובות

Leave a Reply to orenh Cancel reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *