בסוף השבוע האחרון, התקיים כנס הנהלות מדינות אירופה ואפריקה של האיגוד העולמי לביקורת ואבטחת מערכות מידע (ISACA). הכנס התקיים בתל אביב והופק על ידי חברי הסניף הישראלי.
לשמחתי, היה לי הכבוד לקחת חלק קטן בתהליך ההכנה וחלק גדול בהשתתפות עצמה.
הכנס כלל כשלושים נציגים ממרבית מדינות אירופה וכעשרה נציגים ממדינות אפריקה. מעבר לתחומים המקצועיים שהועלו ע”י נציגי המדינות השונות, היה מעניין מאוד לשמוע את נציגי המדינות השונות בקשיים העומדים בפניהם כאשר הם באים להטמיע עקרונות ממשל, ביקורת, ניהול סיכונים ואבטחת מידע בארגונים במדינותיהם.
השיחות המעניינות ביותר, היו השיחות האישיות, שיחות הרישות (Networking), החיבור האנושי בין האנשים, במקומות ובקשיים שאיתם הם מתמודדים ואותם הם מנסים לפתור בחיי היום יום.
אחת השיחות היותר מעניינות, מבחינתי, הייתה עם עמיתנו נציג הסניף האתונאי מיוון.
הבחור, מלא אופטימיות וחיוך, זורח וזחוח בכל עת, פועל במדינה הרוסה כלכלית, בעיר שהפכה לבית קברות, אל מול ארגונים שתחום הממשל, הביקורת ו/או אבטחת המידע לא בדיוק בראש מעייניהם.
על פי הנתונים שהוצגו, באתונה למעלה מחצי מליון (!!) בתים שעקב אי עמידה בהחזר משכנתאות פונו הדיירים והן עומדות שוממות בכל רחבי העיר, ומכאן ערך הדירות שווה לבערך 20% משווים לפני המפולת הכלכלית. בעיר אבטלה של 50% (שני מליון (!!) איש מתוך ארבעה מליון תושבים), ובמיוחד, אין אף אחד שיעשה משהו לשינוי.
ודווקא בגלל שכך, האיש בנה תוכנית עסקית, מבוססת עקרונות ממשל, וחישובים כלכליים המאפשרת להגשים את חזון תקומת העיר אתונה, ובחזונו אף את יוון כולה.
לראייתו, יש להקים גוף ניהולי בכיר המערב נציגי האוכלוסייה, העיר והמדינה בכלל (הגוף המושל עבורנו), שיגדיר מהם גבולות הגזרה שבה ניתן יהיה לפעול. בהנתן הקווים הכלליים, באמצעות הריסה של שכונות “נטושות”, ניתן יהיה לבנות מגדלי אכלוס במחירים בהם “מפוני הבתים” יוכלו להתקיים ולגור וניתן יהיה להשקיע בצורה מאסיבית בתשתיות מה שיצריך בעיקר כוח עבודה (המובטלים) ומדידת ההתקדמות על מנת לייצר החזר השקעה (ROI) מתאים לקצב התקדמות הפרויקט.
למרות שקצת קשה לפרוס תוכנית של 20 עמודים בפיסקה אחת (אני זכיתי לקרוא את מלוא התוכנית), ניתן לראות מייד כי ההגיון העומד מאחורי התוכנית כל כך פשוט ובר ביצוע. התוכנית אינה ממציאה אפילו לא גלגל אחד, אלא פשוט לוקחת עקרונות של הגיון, יוצקת תוכן כלכלי והחזרי השקעה, מגדירה תחומי אחריות וסמכויות ומכילה פיקוח ומדידה כמותית ואיכותית להתקדמות.
אם זה לא ממשל? אז מה כן?
הדוגמא הזו ממחישה בזעיר אנפין את הרעיון שעומד מאחורי עקרונות ממשל.
אני חייב להודות שאני לא רואה חלופה ניהולית טובה יותר, הן בשוטף והן בעת משבר, מאשר פעולה על בסיס עקרונות ממשל.
הגדרת יעדים ומטרות, תיחום גבולות גזרה, חלוקת אחריות וסמכות, ומדידה מתמשכת זה ליבו של הסיפור. הסיפור של יוון, הסיפור של ממשל ארגוני והסיפור של ממשל טכנולוגיית המידע.
הרצאה נוספת שריתקה את מרבית השומעים הייתה בנושא ממשל מדיה חברתית בארגון. אבל זה כבר בפוסט הבא…
