השבוע נתקלתי בתוצאות מחקר של Ernst & Young, תחת הכותרת:
Turning Risk into Results, ובעברית, איך ניהול סיכונים מניב תוצאות עסקיות טובות יותר.
המחקר מראה כי חברות שניהלו סיכונים בצורה נכונה הצליחו להפוך סיכונים להזדמנויות ובכך יצרו יתרון תחרותי בשוק בו הן פועלות.
תוצאות המחקר נתמכות בראיונות שהחברה קיימה עם מנהלים מ- 576 חברות שונות ובנוסף, התבססו על למעלה מ- 2750 דוחות של חברות ו/או אנליסטים.
נשמע מרשים לא? השאלה איך עושים זאת?
עפ”י המחקר, ניהול סיכונים מוביל להזדמנויות בשלושה אופנים:
1. הפחתת הסיכון – Risk Mitigation – זיהוי הסיכונים המרכזיים לארגון, היכולת לצמצם משמעותית סיכונים אלו ולשווק פעולות אלו מול משקיעים, אנליסטים ורגולטורים.
2. צמצום עלויות – Cost Reduction – צמצום העלות המושקעת בבקרות באמצעות מעבר לניטור ובקרות הפועלות באופן אוטומטי. ובאמצעות המנעות מביצוע בקרות כפולות (נושא שהעלתי כל כך הרבה פעמים בפוסטים קודמים, למשל בפוסט “שליש מהתקציב עבור רגולציה?? למה??“
3. יצירת ערך – Value Creation – מקומות בהם ניהול הסיכונים מאפשר שיפור ביצועים בפועל. לדוגמה, ארגונים המזהים סיכונים בתהליכי הליבה ומצליחים לשפר ובקר תהליכים אלו טוב יותר, “מרווחים” ערך עסקי מניהול הסיכונים. דוגמה נוספת היא השימוש באנליסטים על מנת לקבל תוצאות מקסימליות בניהול הסיכונים ובכך לאפשר יכולת קבלת החלטות טובה יותר עבור הארגון.
אני חייב לציין כי ארגונים רבים מנהלים סיכונים בצורה זו או אחרת.
אך כמה ארגונים מנהלים את כל הסיכונים שלהם בצורה מרוכזת, תחת גוף ניהולי רוחבי?
כמה ארגונים משתמשים בניהול סיכונים כחוליה הכרחית בבניית אסטרטגיה עסקית?
להערכתי, מעט מאוד. זהו ההבדל הגדול בין ארגון שמשיג יתרון לבין ארגון “רגיל”.
הבהרה: ניהול סיכונים אינו מחייב טיפול בכל דבר שמזוהה כסיכון לחברה!
באמצעות ניהול סיכונים הארגון מזהה (או לפחות משתדל לזהות) את הסיכונים הרלוונטיים לו, ממיין אותם לנושאים, מגדיר השפעות על הפעילות העסקית בעת מימוש הסיכון, ומכאן מתעדף אותן לפי ההשפעה על הארגון והסיכוי שאכן הסיכון יתממש.
הדוגמה הקלסית היא סיכון של אסונות טבע (רעידת אדמה, שיטפון, מכת ברק וכדומה). הסיכון יכול בהשפעתו אפילו להרוס מבנה משרדים, מפעל יצרני, אתר תפעולי ועוד. הסיכוי שפגיעה שכזו תתקיים ובדיוק באתר שלנו הוא קלוש.
לכן, הן לפרמטר של ההשפעה והן לפרמטר של הסיכוי להתממשות יש חשיבות בתעדוף הסיכונים. ובהתאם לכך, אנו משתמשים במכפלה של שני הפרמטרים הללו.
וחזרה לניהול סיכונים, עלינו להבין שמטרת ניהול סיכונים מרכזית כבר מזמן אינה רק להגן על העסק, מטרתו לשפר ביצועים ותוצאות עסקיות. ברגע שנסתכל על המושג בעיניים אלו, נוכל לראות כי זוהי השקעה נכונה וטובה לארגון שלנו.
ולסיכום, מסקנות המחקר הן:
1. שיפור ניהול הסיכונים – ניהול סיכונים טוב מתחיל מלמעלה, באמצעות ממשל ואסטרטגיה ברורים. הפיקוח והאחריות חייבים לבוא מלמעלה. באותה מידה הבעלות על הסיכונים חשובה וככל שתהיה גבוהה יותר בהיררכיה הארגונית, כך ההתייחסות תהיה מניבה יותר.
2. הטמעת ניהול סיכונים – הסיכונים קיימים בכל התהליכים והפעילות העסקית.
לפיכך, ככל שנטמיע את הטיפול וניהול הסיכונים בתכנון השנתי ובפעילות השוטפת כך נשיג את היעדים האסטרטגיים שלנו בקלות יותר. יתרה מזאת, ביצוע סקרי סיכונים תקופתיים יאפשרו לארגון לתעדף את פעולות צמצום הסיכונים ולזהות הזדמנויות חדשות.
3. מקסום פונקציית ניהול הסיכונים – השמת משאבים מתאימים, תוך תיאום כל פעולות ניהול הסיכונים והציות הנדרשות לרוחב הארגון, יאפשרו הפחתת סיכונים, צמצום עלויות ובד”כ הרחבת כיסוי הבקרה אל מול אותם סיכונים.
4. שיפור תהליכים וסביבת הבקרה – שיפור תהליכי הליבה העסקיים, עיבוי סביבת הבקרה שלהם, אימוץ תהליכים ובקרות אוטומטיות ושימוש במדדי ביצוע לשיפור מתמיד, יניבו שיפורים משמעותיים בביצועים תוך הורדת עלויות הבקרה.
5. תקשור היקפי הסיכונים ומשמעותם – ארגונים שעוברים מדוחי סיכון למנהלי סיכון זקיקים למובילים אישיים. על מנהלי הארגון לשמש דוגמה לעובדים, למשקיעים, לקבלנים ולייצור מוניטין של ניהול שקוף וגלוי.
.
עכשיו זה הזמן עבורכם להעריך את ההשקעה שארגונכם מבצע בניהול סיכונים ולהתקדם מגישת ציות “עיוור” לניהול אסטרטגי של הסיכונים, כאשר השימוש במחקר הנ”ל יכול לשמש מפת דרכים בעלת ערך רב.
.
זקוקים לעזרה, הרגישו חופשי להגיב ונשמח לעזור ככל שנוכל.
