מהו ממשל תאגידי ולמה זה מעניין אותנו?

כאשר אנו מחפשים מושגים חדשים אנחנו בד”כ פונים לגוגל ומשם מופנים לא פעם לאתרי ויקיפדיה.
לכן, אם נחפש את המושג ממשל תאגידי בויקיפדיה בעברית נגיע להגדרה הבאה:
(באנגלית משתמשים בד”כ במושגים: Corporate Governance, או במושג Enterprise Governance): “מכלול התהליכים, המנהגים, המדיניות, החוקים, המוסדות ומבני הבקרה שלפיהם מתנהל ומבוקר תאגיד ו/או ארגון”.
או במילים אחרות, הכול !!
האם ישנן פעולות ארגוניות שאינן נופלות תחת ההגדרה הנ”ל?
כבר מהמילה הראשונה מכלול… ניתן להבין כי המטרה היא לכלול (כמה מפתיע) את כל הפעולות האפשריות. אם כך, למה לקרוא לזה ממשל? ושוב, למה זה מעניין אותנו?

אני אישית מזדהה יותר ולכן גם עובד עם ההגדרה של הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD), המגדיר ממשל תאגידי באופן הבא – “המערכת באמצעותה חברות עסקיות מנוהלות ומבוקרות. הממשל מגדיר את חלוקת הזכויות והאחריות בין המשתתפים השונים בחברה כגון חברי דירקטוריון, מנהלים ובעלי המניות וקובע את החוקים והנהלים לביצוע החלטות בחברה”.

אז בואו ננסה לעשות סדר בבלגאן ולהסביר קצת יותר מהו ממשל.

כגוף מדיני, מה עושה ממשלה?
בישראל, רבים יגידו – כלום. המחמירים אף יאמרו שהיא אפילו מזיקה. יכול להיות שהם צודקים. אני כאן לא לטיעונים פוליטיים ולכן אני מנוע מלהמשיך בכיוון הזה.
בואו ננסה בשאר העולם, ממשלות תפקידן להוציא אל הפועל את החלטות המדינה. ישנן ממשלות המצליחות יותר וישנן פחות, אך בסופו של דבר, הן מנהלות את המדינה. אפילו במשטרים טוטליטריים (קרי, מנהיג אחד יחיד שולט), קל וחומר בדמוקרטיות, לכל מדינה יש ממשל.
גם כאשר אוסף אנשים מקרי שהונחת “כבובות על חוט”, כחברי הממשל, על פיהם יישק דבר.

אם כך, אז מה בכל זאת הגליק הגדול בממשל תאגידי?
פשוט מאוד, כמו שגוף מדיני זקוק לממשל על מנת להנהיג ולקבוע תיחום לענייני ניהול המדינה, כך גוף מסחרי / עסקי זקוק לממשל בצורה של מבנה ארגוני, תהליכים עסקיים, שדרת ניהול, מדיניות ניהולית וכדומה.
בעזרת עקרונות הממשל, הארגון מנוהל להשגת מטרותיו העסקיות. למכלול הצורות הנ”ל (זוכרים את ההגדרה: מכלול התהליכים, המנהגים…) נתנו שם שיווקי וקראו לו ממשל תאגידי.
במאמר מוסגר אומר כי, ממשל תאגידי היא מילת באז. מהר מאוד היא הופכת למילה השגורה בפיהם של המבקרים והיועצים (ואני אינני שונה), וכך מגיע גם לפתחם של מנהלים. בום, כולם יודעים לומר את מילות הבאז. הבעיה היא שאני לא בטוח כמה מבינים אותן.

אני, באופן אישי, לא מכיר עסקים ללא קשר לגודל ו/או לתחום שאין להם מבנה ארגוני (גם אם זה אדם אחד הוא הישות העסקית, הפיננסית, המשפטית וכדומה), תהליכים עסקיים ומטרות.
ואז, נשאלת בפעם האחרונה השאלה – מהו ממשל תאגידי? ולמה זה מעניין אותנו?

הסיבה שממשל תאגידי בכל זאת מעניינת אותנו, היא ההיגיון שעומד מאחורי המושג.
ההיגיון שעומד מאחורי ממשל תאגידי בעיני הוא הטיפול באלמנט האנושי.
האדם, לטוב ולרע, הוא יצור לומד ומסתגל. העובד לעומתו, הוא לרוב שוכח ומתעצל.
כאשר אנו מטמיעים עקרונות של ממשל תאגידי ומנהלים את הארגון עפי עקרונות אלו, אנו קובעים ומתעדים את המבנה הארגוני, אנו קובעים ומתעדים את המטרות העסקיות שלנו, אנו מחליטים על העקרונות על פיהם נקבעים התהליכים העסקיים שלנו ואנו מתעדים, ומתעדים, ומתעדים.
התיעוד לכשעצמו מהווה תקן עבודה ולא פחות חשוב תזמון הפעילויות עבור העובדים ועבור לא מעט מנהלים.
תירוצים כגון: “שכחתי”, “נגמר לי”, או אפילו התירוץ הצבאי – “יש לי ערפל בקידבק”, אינם רלוונטיים יותר. הכל כתוב בנהלים – שחור על גבי לבן (בהנחה שהדפסה בשחור לבן חסכונית יותר, או שפשוט מופיע בפורטל הארגוני), זמין לכולם (במיוחד עם משתמשים בפורטל) ומנוהל ומתוזמן באופן שקוף.
יתרה מזאת, תהליך התיעוד במקרים רבים מכריח את הארגון לחשוב.
החשיבה מניבה עדכונים, שיפורים, התייעלויות, ובכך יוצרת את צירופי המילים האהובות כל כך על המנהל הבכיר יותר, חברי דירקטוריון ובעלי מניות: “יתרון עסקי”, “יתרון תחרותי”, “צמצום עלויות”, “שיפור רווחיות” ועוד.

הטמעת ממשל תאגידי, מאפשרת יכולת שליטה של בעלי העניין במרכיבים השונים של הארגון. הממשל, מפתח ובונה את המבנה הארגוני, את הבקרות הניהוליות, את תחומי האחריות של כל יחידה ויחידה ארגונית (אגב, כשמגיעים למנהלים של אותם יחידות מתחילות הצרות), ולא פחות חשוב את המטרות של היחידות השונות על מנת שבסופו של יום, מטרות היחידות ירכיבו את מטרות הארגון ובלי כוונה אף יגיעו למצב בו סכום החלקים יהיה גדול מהשלם.
פעולות אלו מחייבות את מרבית שדרת הניהול (בעצם את כולם אבל על מנת להשאיר מקום לחריגים..) לבדוק האם התהליכים שבאחריותם יעילים? רווחיים? תקינים? מבוקרים?

כשאנו מתעדים את מרכיבי התהליך הזה אנחנו בעצם יוצרים מטריצות ניהול:

1. מטריצות ניהול סיכונים ארגוני.
2. מטריצות פיננסיות כגון: מטריצות ניהול נכסים, ניהול פיננסי, ניהול רווחיות.
3. מטריצות תאימות כגון: מטריצות ניהול הבקרה, תאימות לחוקים, רגולציות, השוואות לגורמים חיצוניים אחרים (סקטור עסקי, גודל וכדומה).
4. מטריצות מדידה כגון: כמות ואיכות יחידות עסקיות, ייצור לפי יחידות זמן, מדידת יעילות.
5. כל מטריצה אחרת שמנהל יכול לחשוב עליה.

שימוש במטריצות הללו בהתנהלות הארגונית מאפשר את האחריות (Accountability) הנדרשת מכל אחד ואחד בארגון, ממנהל הבכיר ועד אחרון העובדים, דרך ספקים, לקוחות, ועד כל גורם אחר אשר פעולותיהם משפיעות בצורה זו או אחרת על הארגון.
אגב, טיפ: כאשר יש על העובד אחריות הוא פחות שכחן ועוד פחות עצלן.
החוכמה האמיתי היא לבנות את שיווי המשקל בין הגורם האנושי יחד עם התרבות הארגונית (הבנויה לא פעם על הגורם האנושי) אל מול המטרות העסקיות של הארגון.

לסיכום: ממשל תאגידי מאפשר גישה ניהולית נכונה יותר של כלל היחידות הארגוניות ומחייב אחריות (Accountability) על כל פעולה אינדיבידואלית בתהליכי הארגון.
היתרונות העיקריים ביישום הגישה היא השליטה של ההנהלה הבכירה ע”י האצלת סמכויות ואחראיות על דרגי ביניים ומטה תוך בקרה מלאה על פעולות יום יומיות, יכולת מדידת ביצועים , יכולת ניהול סיכונים והיכולת לשנות במהירות ובמדויק כיוונים עסקיים.

אז מה אתם אומרים, ממשל תאגידי מעניין אתכם?
מה תרצו לדעת בנושא? מה עניין אתכם בפוסט?

אשמח לשמוע מכם, לפרט בנושאים המעניינים אתכם, ולשתף עמכם מניסיוני.

פורסם בקטגוריה כללי, ממשל

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *