חברת הייעוץ גרטנר, פרסמה בחודש שעבר (נובמבר) את עשרת הטכנולוגיות שלהערכתה יהיו רלוונטיות אסטרטגית לרוב הארגונים בשנת 2012. קרי, מרבית הארגונים התייחסו לטכנולוגיות הללו בתכנון העבודה של שנת 2012.
גרטנר מגדירה טכנולוגיה אסטרטגית “כטכנולוגיה עם יכולת השפעה משמעותית בשלוש השנים הקרובות”, כאשר הדגש הוא על טכנולוגיה שהסיכון באיחור אימוצה גדול מההשקעה ביישומה.
טכנולוגיה אסטרטגית יכולה להיות גם טכנולוגיה קיימת שאופן השימוש בה הורחב משמעותית, ו/או טכנולוגיה המציעה הזדמנויות לראשוני המאמצים לעומת אלו שיאמצו אותה בשלבים מאוחרים יותר.
לטכנולוגיות הללו תהינה השפעה ארוכת טווח בתכנון, ביישום תוכניות והקמת יוזמות.
אז מה הקשר לממשל טכנולוגיית המידע? שאלה מצוינת. כמה טוב ששאלתם (גם אם רק אני שאלתי).
מהו ממשל טכנולוגיית המידע? קביעת העקרונות לניהול הטכנולוגיה.
בממשל, אנו מגדירים מה עלינו לעשות, ומכאן גם איפה אנחנו רוצים להיות. אנו קובעים את הקווים הכללים לשימוש, יישום, תפעול ובקרה של מערכות המידע.
האם זה יכלול אסטרטגיה ארגונית? בוודאי.
אם הארגון מעוניין אפילו לשקול אימוץ של אחת מהטכנולוגיות הללו, כל שכן יותר מאחת, הוא חייב לוודא שטכנולוגיית המידע הקיימת יכולה להכיל אימוץ זה. לא מן הנמנע, שהארגון צריך להיערך לטובת אימוץ טכנולוגיה זו או אחרת. רבותי, זהו ממשל טכנולוגיית המידע.
ממשל טכנולוגיית המידע יוודא כי:
- – אסטרטגיית טכנולוגיית המידע התאימה עצמה לאסטרטגיה הניהולית
- – טכנולוגיית המידע ערוכה ויכולה לאמץ את הטכנולוגיות הללו. העקרונות לגבי אופי השימוש בטכנולוגיות החדשות (מי משתמש? איך משתמשים? איך מיישמים? מה כולל השינוי? אבטחת מידע לטכנולוגיות הללו ועוד) נקבעו והארגון יודע מה עליו לעשות לפני, תוך כדי ולאחר אימוץ טכנולוגיה זו או אחרת
- – הסיכונים הכרוכים באימוץ הטכנולוגיה מזוהים ומנוהלים בהתאם (רצוי בניהול סיכונים מרכזי)
- – האימוץ אינו נוגד את החוקים והתקנות אליהם הארגון מחויב
- – טכנולוגיית המידע תספק מדדים לבחינת תהליך האימוץ, קליטתו וההזדמנויות שנוצרו בתהליך
עכשיו שאנו מבינים את הקשר לממשל טכנולוגיות המידע, בואו נסקור את הטכנולוגיות יחדיו:
- 01) מחשוב נייד – המשתמשים של היום, עוברים לפלטפורמות עבודה חדשות. השימוש בטאבלטים, טלפונים חכמים, התקני פלאש וכדומה. יותר ויותר עובדים משתמשים במכשירים ניידים מגוונים והארגונים ישכילו לאפשר שימוש במכשור המגוון לתוך מערכות המידע הארגוניות.
- 02) יישומים וממשקים למובייל – ממשק המשתמש המשרת אותנו כבר עשרות שנים משתנה. אנו עוברים מחלונות, סמלים ותפריטים למסכי מגע, יכולת חיפוש, ווידיאו וקול. דרישות אלו משנות את העיצוב המקובל כיום לעיצוב חדש ומתאים יותר.
- 03) חווית המשתמש וההקשר החברתי – הטכנולוגיה העתידית תקשר מידע על המשתמש לרבות, פעילויות, העדפות, קשרים חברתיים ועוד. וזאת על מנת להתאים עבורו תוכן, מוצר או שירות.
שימו לב: יש משמעות לחוק צנעת הפרט, חוק מאגרי מידע, פרטיות וכדומה. - 04) התפשטות האינטרנט – מושג התפשטות האינטרנט כבר קיים.יחד עם זאת, הרחבתו למכשור ולמכשירים פיזיים הקשורים לאינטרנט מאפשרים יכולת שינוי כלכלי בשנים הקרובות.
- 05) חנויות ושווקי אפליקציות – חנויות האפליקציה של אפל ואנדרואיד מכילות מאות אלפי אפליקציות ועפ”י גרטנר זה עוד יגדל משמעותית. אפליקציות צרכן יהפכו להיות אפליקציות ארגוניות. שינוי זה יהפוך את אסטרטגיית מערכות המידע מתכנון מרוכז לניהול שווקים של אפליקציות הנדרשות בארגון.
- 06) הדור הבא של ניתוח מידע – מניתוח מידע קיים היסטורית, הדור הבא של ניתוח מידע עובר לניתוח נתונים היסטוריים ובזמן אמת. בנוסף,עולה הדרישה לניתוח מידע שאינו טקסטואלי אלא קול ווידיאו, והשילוב של כולם יחדיו.
- 07) נפחי נתונים עצומים – הגודל, המורכבות והמהירויות הגבוהות, משנים את פני ניתוח הנתונים הקיים. קיים צורך בטכנולוגיות חדשות ולו רק על מנת לנהל את הנפחים הנדרשים עבור הנתונים. טכנולוגיות אלו ישנו גם את מודל המחסן הארגוני (Data Warehouse) למודל של ריבוי מחסנים לעומת אחד הנהוג היום.
- 08) זיכרון פלאש – גרטנר רואה בשימוש העצום בזיכרונות פלאש במכשירים צרכניים, מחשוב נייד, ציוד בידור ובמערכות מחשב נוספות. גרטנר אף מציינים כי מתקבלת שכבת זיכרון חדשה בשרתים המאפשרת הרחבת הקיבולת, העדר התחממות, ביצועים טובים יותר ויציבות. תוספת השכבה החדשה מפתחת מודלים חדשים של אפליקציות המנצלים יתרונות אלו. השימוש הארגוני בזיכרונות פלאש יבוא לידי ביטוי בניתוח נתונים, עיבוד אירועים, שרתים, ניהול ידע ובהודעות פנים ארגוניות.
- 09) שרתים הצורכים אנרגיה מופחתת – עפ”י גרטנר, ישנם שחקנים חדשים בשוק השרתים המשווקים בצורה אגרסיבית שרתים הצורכים פחות חשמל באמצעות שימוש במעבדים של מכשירים ניידים. גישה זו מאפשרת כמות עיבוד גדולה עד פי 30 מאותם שרתים “רגילים”.
יחד עם זאת, גרטנר מציינים כי יכולת זו מתאימה לשירותים שאינם דורשים יכולת עיבוד חזקה כגון: מיפוי, הפחתת עומסי עבודה, העברת קבצים לאתר אינטרנט. לעומתם, אפליקציות רבות דורשות כוח עיבד גבוה יותר מה שיעלה את עלויות הניהול ויקטין את כדאיות השימוש בשרתים דורשי חשמל מופחתים. - 10) מחשוב ענן – למחשוב ענן יש יכולת השפעה ארוכת טווח למרבית הארגונים. אמנם זה תחילתו של עידן הענן, אך גרטנר רואים בכניסת מרבית השחקנים בשוק הארגונים הגדולים, לאספקת סביבות ענן ושירותים מבוססי ענן. ההצעות והשירותים הניתנים יורחבו וגידול התחרות בים השחקנים הגדולים יעלה את כמות המשתמשים בטכנולוגיה הנ”ל.
מידע נוסף וההרחבה לגבי עשרת הטכנולוגיות האסטרטגיים לשנת 2012, עפ”י גרנטר ניתן למצוא בלינק הבא: http://www.gartner.com/it/page.jsp?id=1826214.
יש לכם מה להוסיף? אשמח לשמוע הערות ותובנות.
